רק מילה טובה אחת 

כשהייתי ילדה קטנה חיכיתי תמיד למילה טובה...פעמים רבות זמן רב מדי. מילה אחת טובה שכזו כאשר הגיעה יכלה לעשות אותי מאושרת פלאים.. לגרום לי להרגיש נפלא עם עצמי.

עם השנים שחלפו נוצר בי ממש רעב למילים טובות. חשוב לי לחדד, אין כוונתי למילים מתוחכמות כמו אין כמוך, את יכולה לעשות כל מה שתרצי , את כשרונית וכו. אלא דווקא למילים פשוטות אשר מגיעות מהלב עם אינטונציה נכונה המלווה במבט עיניים חם וקרוב כדוגמת- את יפה, את חכמה , את מוצלחת, את אהובה.

לכל מי מכם שהרגיש אי פעם בחייו חוויה הדומה לזו שלי – מאמר זה נכתב גם עבורו. 

עד כמה חשוב באמת להוקיר במילים כל אדם באשר הוא - ילד ,בוגר או זקן? מתוך חקירותיי, יתכן שהצורך שלנו לקבל חיזוקים מסביבתנו נוצר עוד מהרגע שבו אנו זוכרים את עצמנו. במהלך חיינו אנו זקוקים(לא תמיד מקבלים) למגוון של חיזוקים אם במילים , אם במחוות, אם במגע ועדיף את כולם יחד משולבים זה בזה. אם זאת לדעתי, מרבית בני האדם רעבים לחיזוקים מהסוג המיוחד . אלה שניתנים ברוחב יד היישר מתוך ליבו של זה המעניק לנו אותם. לא חסרות מילים יפות בשפה שלנו או מילים נכונות. אם זאת יתכן שחסרה לנו הפשטות הרגשית שממנה נאמרות כל המילים המחזקות כולן. חסרה לנו חוויה של אהבה! אהבה המועברת דרך המילים האוהבות. 

ברור שאנו שומעים כל העת מילות אהבה. הן שגורות ונאמרות תדיר בסביבתנו הקרובה כדוגמת אני אוהב/ת אותך. אך להרגיש את הרגש שאמור להיות מבוטא דרך מילים אלה – זהו כבר סיפור אחר. פעמים רבות משפטי אהבה אלה מהדהדים חלולים באוויר. אין בהם את אותה חווית אהבה מבוקשת. אין בהם דלק.שם הרעב שלי נוצר ואולי גם של אחרים כמותי. אני מדברת על מערכות יחסים מכל הסוגים . מערכות יחסים קרובות ואף על יחסים מזדמנים , יחסים בסביבת העבודה וכו. לעתים מבלי להרגיש אנו הופכים להיות נימוסיים ומכנים אפילו עם האנשים היקרים לנו יותר מכל. פחות מדי מכירים בערכם, מוקירים את יופיים ונהנים מאהבתנו אליהם. יותר מדי ממהרים בדרכנו להספיק, נפגשים במילים שגורות, בשאלות חוזרות, לא ממש נמצאים שם, לא מפנים די מקום למרחב האישי המטפח והמחזק שאותו כולנו זקוקים. 

המילים סגורות בדיוק כפי שאנו נסגרים בדלת אמותינו. אנו מאבדים מהמגע עם האמיתות הרגשיות שלנו. מפסיקים להיות קשובים לאחרים ולעצמנו. יתכן שנגלה ברגע מסוים כי אנו נהנים הרבה פחות מעצמנו ומנוכחותם של הקרובים אלינו. כי אנו שוקעים בחיינו מתוך מכאניות המעמיקה והולכת עם הזמן במקום שנמשיך לקדם ולטפח את חיינו. 

איננו מקשיבים לרעב הקיים שלנו להרגיש, לאהוב ולקבל בחזרה אהבה או אפילו - רק מילה אחת טובה.. אבל אמיתית וטעונה! המיקוד שלנו עשוי להיות מופנה לתפקודים החיצוניים החיוניים להישרדותנו. להשגת הישגים ראויים נוספים כדוגמת עבודה ופרנסה טובה, זוגיות , משפחה, מעגל חברים רחב .אך אם זאת היכולת שלנו להפיק את המרב מכל הישגינו אלה רק הולכת ומתמעטת לה. ההישג החיצוני הופך להיות העיקר הווה אומר כמות ההישגים שלנו בחיים! זאת כאשר האיכות של הישגים אלה ,היקרים מפז עבורנו ,למעשה הולכת ומטשטשת. וכל זאת קורה ללא משים. 

שאלה חשובה שניתן לשאול בנושא זה הינה -האם כל אותם ההישגים שהינם בעלי משמעות כה רבה עבורנו נמדדים עבורנו בכמותם או שמה באיכותם ?! אולי יש ביכולתנו לשלב מתוך איזון רב יותר בין הכמות לאיכות של כל הישג קיים שלנו?! כמו כן, מהו הישג "שלם" עבורנו? האם איכות עשויה לחפות על העדר כמות לדוגמא- האם חבר אחד טוב שיש לנו -עימו אפשר לחלוק את הרגעים הקשים שלנו הינו שווה ערך ל-3 מכרים נחמדים עימם אנו עומדים בקשר? מן הסתם, כל אחד יקבע זאת לעצמו. אך ראוי לשים לב לכך שקשר אמיתי אמור להוות עבורנו נקודת חוזק אמיתית בחיינו, להפרות אותנו, להעניק לנו הערכה ואהבה , לספק את צרכינו ואת ערכינו הקיימים. ישנם גם הרבה קשרים שאינם עושים זאת אלא להיפך – מחלישים אותנו, גורמים לנו לאבד הערכה ואהבה לעצמנו ומרחיקים אותנו מערכינו המהותיים.

אז מהו הקשר בין כל זאת לכותרת המאמר "רק מילה אחת טובה .." - מבחינתי, בקשר איכותי אמיתי יש מילים טובות ופשוטות הטעונות ברגש חם. בקשר אמיתי (מכל סוג שהוא) יש חוויה של סיפוק הרעב הרגשי- הוא טוען אותך כמו מקור של דלק אמיתי. הוא מפשט ולא מסבך(גם דרך ליבון בעיות קיימות) ובהקשר למילה הטובה- הוא כנה. בשל הכנות והנתינה הכנה שנובעת ממנו- הוא מעלה בך את הערך והדימוי העצמי. הוא משקף לך את ערכך המלא באוטנטיות יחסית, הוא ממחיש לך עד כמה הינך ראוי לאהבה. 

השאלה הבאה שעולה עוסקת באמת עצמה ולא בשיקוף שלה והיא - מי הוא זה שאמור למעשה לענות על הרעב הרגשי שלי לקבל אהבה, תמיכה, חיזוקים, הבנה או מילה טובה -אם לא אני? הרי ברור לחלוטין שלי יש את הכוח האמיתי ליצור את חיי ולהוביל אותי בשלמותי בתוך מסע חיי. נראה כי אין הגיוני וקל מזה. פשוט עלי לאמור לעצמי מדי יום מספר מילים טובות והן כבר תטענה את עולמי הרגשי ותגרומנה לי להרגיש מחוזק יותר עם עצמי. אך מסתבר שזה לא עובד כך. אין מדובר ביכולת שלנו לדקלם מנטרה המשומנת היטב. זאת שכן בתהליך התקשורת הבונה עם עצמי -חייבות להיות האיכויות אשר יוצרות את הכוח האמיתי הטוען אותי רגשית. איכויות אלה כבר הוזכרו לעיל. הכוונה הינה ל- כנות אישית . עלי לבחור בכנות לתמוך ולחזק את עצמי! רק אם אעשה זאת תתועל כנות זו ליצירת כוח מיטיב עבורי בחיי.ואז גם מטבע הדברים ,התקשורת  האישית שלי עם עצמי תהיה שלמה ומחזקת הרבה יותר. 

האם זוהי בחירה אפשרית? כמובן שכן. אפילו בחירה חכמה. כל מה שמפריד ביני לבינה הוא הזיהוי שבחירה שכזו כדאית, כלומר: מצדיקה את ההשקעה הכרוכה בה. אפשר לנהל על הענקת מילה אחת טובה לעצמי משא ומתן שלם. אך זה גם יכול להיות פשוט הרבה יותר.הכי פשוט הוא לנסות ולהתנסות למשך פרק זמן קצוב(חודש לדוגמא ,על מנת שניתן יהיה להעריך את אופי התהליך ) ואז להחליט אם התמורה על השקעה זו בעצמי אכן משתלמת. 

זהו תהליך העשוי לעורר השראה. אין ספק שאפילו מילה אחת טובה וכנה עשויה להצביע על איכויות שקיימות בי אך טרם נחשפו לבינתי. לעולם לא אדע עד כמה אני טוב, יפה או חכם עד אשר לא אכיר שגם זה קיים בי ואבחר להתמקד ולחקור זאת עם עצמי. פעמים רבות קורה, בכל דרך חדשה שהיא, כי נפתחות בפניי תגליות חדשות ומסעירות על עצמי העשויות לשרת היטב את חיי . 

טיפ קטן לכל אלה הבוחרים לצאת למסע שכזה של חקירה עצמית: ברגע שבחרתם בכנות להעניק לעצמכם מילה אחת טובה -אפשרו לעצמכם להרגיש אותה בליבכם! זהו את ההרגשה המתעוררת בכם באותם רגעים וחקקו אותה בזיכרונכם. ואז במהלך החודש הקרוב אמרו את אותה המילה מדי יום מספר פעמים. זאת תעשו עם מלוא הכוונה והריכוז ובכל פעם שכזו הקפידו להרגיש את אותה הרגשה מיוחדת שעולה בליבכם לשמעה. בדרך זו אתם מעגנים את אמירתכם אל תוך חווית החיים שלכם.

אשמח מאוד לשמוע על תוצאות המחקר שלכם ובכלל על חוויותיכם מתוך תהליך זה.

-----------------------------------------